100%

חברות המעוניינות להירשם לשנה הבאה לחצו כאן ←

מאת: מאור אדרי (23.12.2014)

זו המילה שאני מחפש בשעה שאני יושב פה מול המחשב, כותב את הבלוג השני שלי ומנסה לתאר לכם בצורה הטובה ביותר את החודש וחצי האחרון שעבר עליי. אינטנסיבי, לא צפוי, אפילו קצת מטורף. ומרגש. כן, מרגש זו מילה מתאימה. אבל שוב אני רץ קדימה. בחזרה להתחלה.

אחרי היום הראשון שלי ב"גליקמן" אותו תיארתי בפרק הקודם, קיבלתי החלטה מושכלת שבדרך כלל לא מאפיינת את האופי חסר הסבלנות שלי: לא לצפות ולקוות לשום דבר מראש. לזרום, לתת מעצמי את המקסימום ולקבל מההתמחות הזו כל מה שיסכימו לתת לי, גם אם זה לא הרבה...

"הרי על מי אני עובד?", חשבתי לעצמי, "ברור שקיבלתי הזדמנות מדהימה מהפרויקט הזה ואני הולך לחוות כאן דברים שלא חלמתי עליהם אפילו: אני הולך להתלוות לאנשי מקצוע מובילים בתעשייה שהכי מעניינת אותי, ללמוד מהם איך מבצעים באמת את העבודה שאני מתאמן עליה "על יבש" כבר שנים וסוף סוף לטעום מהחיים הנפלאים האלו של עולם הפרסום. ועדיין... את כל הדברים הללו אני אחווה כמתמחה. רק מתמחה. וכמו בכל תחום מקצועי שקיים, המתמחה הוא לא באמת עובד מן המניין. הוא צופה, הוא לומד, אולי לעיתים רחוקות אם מתמזל מזלו מישהו יתייחס ברצינות לאחד מהרעיונות שלו ויעשה עם זה משהו – אבל בגדול... הוא מעין נספח לא משמעותי שלא באמת מסוגל לתרום לעבודת המשרד. וזה בסדר, מקובל עליי להיות המתמחה, אני חייב להתחיל מאיפשהו, לקחת צעדים קטנים בדרך למטרה גדולה כי רק ככה החיים מתנהלים..."

כבר בסוף אותו היום, כשיצאתי בשעה 19:00 בערב מהמגדל ברחוב החשמונאים, הבנתי שכנראה אני לא יודע באמת איך החיים מתנהלים. באותו הרגע כבר הרגשתי אחרת: הרגשתי שהיום הצטרפתי לצוות מנצח והתחלתי לעבוד כפלנר לכל דבר במשרד הפרסום המקצועי ביותר והמוביל בתעשייה הישראלית.

האנשים שעובדים במשרד הזה, בכל המחלקות ובכל התפקידים- הם ללא ספק החומר האנושי המדהים ביותר שיצא לי לפגוש בחיי. בנוסף לעובדה שהם כל כך מקצועיים ומסוגלים לתקתק מספר פרויקטים במקביל (תוך תקשורת ושיתוף פעולה מלא ביניהם), הם עדיין מוצאים את הזמן והיכולת להיות אדיבים ונחמדים, לתת לי את התחושה שאני חלק מהמשרד ולעזור לי כל הזמן לבצע את העבודה שלי.

אה כן, קראתם נכון, העבודה "שלי"! כי הם ממש סומכים עליי ונותנים לי יד חופשית לקחת חלק בפרויקטים הגדולים ביותר של המשרד, מול הלקוחות הגדולים ביותר במשק. בכל בוקר אני מגיע למשרד, פותח את תיבת המייל שלי ומגלה משימה חדשה. משימה אמיתית, מאתגרת, קשה- כזו שמצריכה ממני להיות מקורי, יצירתי ויסודי, משימה שמוגבלת ב"דד ליין" (לרוב קצר במיוחד) ומהווה חלק אינטגרלי משמעותי בפרזנטציה שתוצג לבסוף בפני הלקוח.

הקצב מטורף. באמת. אני מוצא עצמי עובד שעות על גבי שעות מול המחשב: מעבד נתונים, סוקר מתחרים, בונה מצגות, הוגה תובנות צרכניות, מגבש מסרים פרסומיים. פה צריך להוסיף תמונות וכאן עוד סרטון. רגע, צריך גם להתייחס למותג הזה, מה הוא עשה השנה וכיצד זה משפיע על המסר שלנו? טוב, אין זמן, צריך להעביר הלאה ולגשת למשימה הבאה, אבל עדיין לבדוק אם קיבלתי משוב על מה שעשיתי. מה השעה בכלל?! כבר 17:00?! נדמה שלפני רגע רק הגעתי! איך אפשר להספיק הכל?! ומתי אפרגן לעצמי ארוחת צהריים?!

לאט לאט אני מרגיל את עצמי לשגרה שלא הכרתי לפני כן, שגרה שבה סומכים עליי ועל היכולת שלי לנהל את הזמן בדקדקנות כדי לספק מקסימום תפוקה במינימום זמן. נכון, קל זה לא ולפעמים אני לא מצליח לעמוד בלו"ז המטורף הזה אבל אני מנסה בכל כוחי לא לאכזב אותם- כי בשבילי זה כבר לא "הם". זה "אנחנו". ו-"לנו" יש לקוח שמחכה.

הוסף תגובה
חובה להוסיף שם על מנת להגיב
חובה להוסיף כותרת על מנת להגיב

* פרסום התגובה הינו שיקול בלעדי של מנהלי האתר, תגובות בעלות תוכן בלתי הולם לשיקולי המערכת לא יפורסמו.

תגובות (0 סה״כ)

×

תגובתך התקבלה בהצלחה

מנהל יבחן את תגובתך בהקדם והיא תפורסם בהתאם לשיקולי המערכת, המשך גלישה נעימה!

×

בקשתך נשלחה בהצלחה.

אנו נחזור אליכם בהקדם האפשרי!

×

פרטיך נרשמו בהצלחה

ניצור עימך קשר בהקדם האפשרי.

×

שגיאה

שגיאה

×

פרוייקט The Leaders מציע לחברות נוספות, מובילות, לקחת חלק בפרוייקט ולהציע התנסות מעשית לאחד הסטודנטים המצוינים של המסלול האקדמי המכללה למנהל. במידה והחברה שאת/ה מייצג/ת מעוניינת לקחת חלק בפרוייקט, אנא מלא/י את הפרטים הבאים וניצור איתך קשר בהקדם.

חברות המעוניינות להירשם לפרוייקט של שנה הבאה:

×